גישת הכוחות הינה השקפת עולם טיפולית ששורשיה שואבים מתפיסת הטיפול בעבודה הסוציאלית. הנחת היסוד שלה היא שבכל אדם מצויים כוחות המסייעים לו להתמודד עם מצבי חיים שונים, לשרוד משברים ואף לצמוח מהם. במונח כוחות כלולים מספר רב של רכיבים- תכונות אופי, חוסן אישי, יכולת התמודדות, ניסיון החיים, כישרונות ועוד. הגישה שמה דגש רב על גילוי כוחות ומשאבים אלה של המטופל, במטרה לסייע לו להפעילם באופן מלא בכדי ליצור שיפור באיכות החיים. במצבים של קושי או משבר, ההצפה הרגשית מכסה חלקים נרחבים מטווח הראיה שלנו ומקשה עלינו לזהות את כוחותינו. במצבים אלה נחוץ לנו מישהו שיסייע לנו להרחיב את זווית הראיה ויעזור לנו להתחבר שוב למסוגלות ולכוח שנמצאים בנו.
גישת הכוחות מנחה אותי בדרכי המקצועית, ומביאה אותי לשים במרכז השיח את הכוחות של מטופליי ולא את הפתולוגיה, ולהתמקד בחלקים הבריאים והחזקים שלהם. לכן הטיפול לא מתמקד בשאלה "למה זה קרה לי?" אלא בשאלה "מה ביכולתי לעשות כדי שהדברים יראו אחרת?"
כמטפלת למדתי לאורך השנים לסמוך על יכולותיהם של מטופליי לגייס מתוך עצמם את הכוחות והמשאבים הדרושים להם כדי להתמודד עם אתגרי החיים. הנחת המוצא שלי היא שאם קיימים כוחות ויכולות של האדם בתחומים מסויימים בחייו, באמצעות הכרתם, הבנתם ונגישות להשתמש בהם, הוא יוכל להעתיקם גם לתחומים אחרים בחייו. בתהליך הטיפול אני בודקת עם המטופלים שלי מהם שאיפותיהם, תקוותיהם וחלומותיהם ויחד אנו מבררים מהם הכוחות המצויים בהם בכדי להגשים חלומות אלה. נקודת מוצא זו מייצרת תקווה רבה יותר לשינוי וגם אקטיביות רבה יותר של המטופל/ת במציאת הדרך להתמודדות יעילה יותר.
שימת הדגש על הכוחות והיות מטופליי שותפים מלאים ואקטיביים בתהליך מאפשרים להם לא רק לצאת מהמשבר שהביאם לטיפול ולהגיע לתיפקוד טוב יותר, אלא גם לשמר את ההישגים הללו לאורך זמן משום שהם לומדים לסמוך על עצמם ועל כוחותיהם.
הנרי פורד, ממציא המכונית, אמר זאת בפשטות:
"בין אם אתה מאמין שאתה יכול, ובין אם אתה אמין שאתה לא יכול- אתה צודק !"